חב' זמיר בר לב בע"מ נ' הכט ואח'

באת-כוח התובעת: עו"ד אילת ברוך-כץ, עו"ד טובה ליפשיץ

בא-כוח הנתבע: עו"ד גיורא דבל

פסק דין

בין הצדדים התנהל הליך קודם בת"א 3208/06. ביום 5.10.2006 ניתן בתיק זה פסק על-ידי כבוד השופט מוריס בן-עטר, אשר בהסכמת הצדדים ניתן על דרך הפשרה, בהתאם לסמכות בית המשפט לפסוק כך לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

המחלוקת העיקרית שבין הצדדים היא, אם אמנם, כטענת התובעת, קביעותיו של בית המשפט בפסק הדין שניתן בת"א 3208/06 (להלן גם – התובענה הקודמת) מהוות השתק פלוגתא בכל המחלוקות העולות בתובענה זו. הנתבעת לא חלקה על כך שאכן בפסק הדין שניתן בתובענה הקודמת ניתן מענה לכל המחלוקות העולות בתובענה הנדונה, אלא שלטענתה אין באותה הכרעה כדי להקים השתק פלוגתא.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות של הצדדים, ואת טענותיהם בשאלה אם יש לראות בפסק הדין שניתן בתובענה הקודמת כמקים השתק פלוגתא, הגעתי לכלל מסקנה כי התשובה לכך חיובית. לפיכך, ומאחר שלנוכח השתק הפלוגתא אין עוד מחלוקות בין הצדדים, הרי שדינה של התובענה הנדונה להתקבל. מכאן פסק הדין.

א.קיצור העובדות הצריכות לעניין

2.התובענה בתיק הנדון הוגשה בסדר דין מקוצר ביום 14.9.2008. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן וזו ניתנה לו בהחלטת הרשמת מיום 1.2.2009, שבה נקבע כי התובענה תתברר בהליך של סדר דין מהיר.

3.לטענת התובעת, חברה העוסקת בדפוס, הנתבע הזמין ממנה שתי עבודות הדפסה. חלקו של התשלום עבור העבודה הראשונה שולם במועד, למעט המחאה אחת שחוללה, ובעניינה נוהלו בין הצדדים הליכים משפטיים (התובענה הקודמת). אולם לטענת התובעת, הנתבע לא שילם את מלוא התמורה שנקבעה עבור העבודה השנייה. בעניין תשלום זה הוגשה התובענה הנדונה.

על-פי טענותיה של התובעת, בגין העבודה הראשונה שילם הנתבע במספר המחאות, ובין השאר בהמחאה על סך 3,000 ₪ אשר כאמור, חוללה. התובעת הגישה את ההמחאה לפירעון בהוצאה לפועל (תיק הוצל"פ ירושלים 03-16080-04-6), והנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן, שניתנה לו (החלטה מיום 1.3.2006 בבש"א 1629/06), תוך קביעה שהתובענה תתברר בהליך של סדר דין מהיר (ת"א 3208/06).

לאחר שמיעת טענות הצדדים וראיותיהם ניתן ביום 5.10.2006 פסק-דין, אשר בהסכמת הצדדים ניתן על דרך הפשרה, בהתאם לסמכות בית המשפט לפסוק כך, לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט.

עתה טוענת התובעת, כי במסגרת התובענה הנדונה, ולאור גרסת הנתבע באותה תובענה, כי לא הייתה אלא עבודת הדפסה אחת שהזמין מהתובעת, נקבעו בפסק הדין ממצאים עובדתיים המהווים השתק פלוגתא, אשר יש בה כדי להכריע את התובענה הנדונה.

4.בבקשת הרשות להתגונן, שהתצהיר שצורף אליה מהווה את כתב ההגנה, טען הנתבע שהתובעת ביצעה עבורו עבודת הדפסה אחת בלבד, אשר בגינה שולם מלוא התשלום. חלקו שולם בהמחאות, והיתרה שולמה בעקבות פסק הדין הנזכר בתובענה הקודמת. עיקר טענתו של הנתבע היא, שאין בפסק הדין כדי להקים השתק פלוגתא בעניין המחלוקות שבין הצדדים. טענתו העיקרית היא, כי משניתן פסק הדין על דרך הפשרה, אין בכוחו להקים השתק פלוגתא.

5.בקדם המשפט שהתקיים ביום 2.4.2009 בפני כבוד השופט מוריס בן-עטר, שגם ראשיתה של התובענה הנדונה נשמעה לפניו, נקבע בין השאר שהתובעת רשאית להשלים בכתב את טענותיה בעניין השתק הפלוגתא. טענותיה של התובעת נטענו כאמור, עוד בכתב התביעה, וביתר הרחבה גם בבקשה שהוגשה על-ידה בעניין זה ביום 31.3.2009. השלמת טענותיה הוגשה ביום 26.4.2009, והנתבעת הגיבה לכך ביום 12.5.2009. מטעמי בית המשפט, היום הועבר אליי התיק למתן החלטה ולהמשך שמיעתו, ככל שהדבר יידרש.

ב.דיון

6.אין חולק כי במסגרת פסק הדין שניתן בת"א 3208/06 ניתן מענה לכל המחלוקות העולות בתובענה הנדונה. בפסק הדין קבע בית המשפט כי אמנם התובעת ביצעה שתי עבודות הדפסה עבור התובע. כן נקבעו המועדים שבהן הוזמנה כל אחת מהעבודות, ובכלל זה הזמנת העבודה השנייה בחודש אוגוסט 2003. כמו כן התייחס בית המשפט לסכום החשבונית שהוצאה בגין העבודה השניה, אך לא נקב בסכום, אלא הפנה למסמך שהוגש על-ידי התובעת והוגש עתה בשנית. עוד קבע בית המשפט, כי מאותו סכום, יש לנכות סך של 2,070 ₪ ששולם כמקדמה "על חשבון העבודה השנייה", ואף קבע שתשלום חלקי בדרך של מקדמה הייתה הדרך שבה נהג התובע גם בעבודה הראשונה שביצעה התובעת עבורו, וגם בעבודה השנייה.

מכאן אפוא, שככל שייקבע שיש לראות בקביעות בית המשפט האמורות משום השתק פלוגתא, כי אז די באותן קביעות כדי להכריע את התובענה הנדונה.

7.תכליתו של כלל השתק הפלוגתא היא למנוע התדיינות נוספת בין אותם בעלי דין בפלוגתא שכבר נדונה ביניהם בהתדיינות קודמת והוכרעה בפסק דין סופי. כלל זה נועד למנוע מצב של פסיקה סותרת העשויה גם לפגוע במעמדו של בית המשפט, וכן נועד להבטיח יעילות ומניעת כפל התדיינויות (הנשיא אגרנט בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2), 561).

ארבעה תנאים דרושים כדי להקים השתק פלוגתא: (1) זהות הפלוגתא; (2) הפלוגתא הועמדה לדיון; (3) הפלוגתא הוכרעה בקביעת ממצא; (4) ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן (ראו: מעשה בית דין בהליך אזרחי, נינה זלצמן, הוצאת רמות, תל-אביב, 1991 בעמ' 137 ואילך).

בעניינו, ישנן שתי שאלות הטעונות הכרעה: הראשונה היא, אם התקיימו ארבעת התנאים המקימים השתק פלוגתא. השנייה היא, אם יש בפסק דין אשר ניתן על דרך הפשרה (מכוח סעיף 79א בחוק בתי המשפט), כדי להקים השתק פלוגתא.